Vayedaber

הָכִי קָאָמַר: דָּבָר הַבָּא מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה לָא תֵּיכוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''גָּמָל... טָמֵא הוּא'' — הוּא טָמֵא, וְאֵין טָמֵא הַנּוֹלָד מִן הַטָּהוֹר טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר.

Traduction

This is what it is saying: You shall not eat a being that comes from one of those animals that chew their cud and have split hooves if it itself does not have the signs of being kosher. To counter this, the continuation of the verse states: ''The camel…is impure for you'' (Leviticus 11:4). This indicates that a camel itself is non-kosher, but a non-kosher animal that is born from a kosher animal is not non-kosher; rather, it is kosher.

Rachi non traduit

דבר הבא ממעלי גרה. כגון האי טמא שנולד מן הטהורה:

גמל טמא הוא. וסתם גמלים נולדים מן הגמלה וכתב הוא דמשמע שהוא טמא ואין אחר שהוא גמל טמא וכגון שנולד מן הפרה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ''גָּמָל'' ''גָּמָל'' שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד גָּמָל הַנּוֹלָד מִן הַגְּמַלָּה, וְאֶחָד גָּמָל הַנּוֹלָד מִן הַפָּרָה.

Traduction

Rabbi Shimon says it is stated: ''Camel'' (Leviticus 11:4), ''camel'' (Deuteronomy 14:7), teaching the term two times with regard to the prohibition of consumption. This teaches that both a camel that is born from a camel and a camel that is born from a cow are non-kosher. According to Rabbi Shimon, a non-kosher animal born to a kosher animal is forbidden for consumption, in contrast to the ruling in the mishna.

וְרַבָּנַן, הַאי ''גָּמָל'' ''גָּמָל'' מַאי עָבְדִי לֵיהּ? חַד לֶאֱסוֹר עַצְמוֹ, וְחַד לֶאֱסוֹר חֲלָבוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לֶאֱסוֹר חֲלָבוֹ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ''אֶת הַגָּמָל''. וְרַבָּנַן, ''אֶתִּים'' לָא דָּרְשִׁי.

Traduction

The Gemara asks: And as for the Rabbis in the baraita, who disagree with Rabbi Shimon, what do they do with this repetition of ''camel,'' ''camel''? The Gemara answers that one of the verses is written to prohibit the camel itself and one is written to prohibit the female camel’s milk. The Gemara asks: And as for Rabbi Shimon, from where does he derive that a camel’s milk is forbidden? The Gemara answers: He derives it from the phrase ''the camel [et hagamal].'' The verse could have stated just the term ''hagamal.'' The addition of the word ''et'' teaches that the prohibition applies also to its milk. And the Rabbis do not interpret instances of ''et'' as a means to derive new halakhot; they consider it to be an ordinary part of the sentence structure and not a source for exegetical exposition.

Rachi non traduit

גמל גמל. אחד בתורת כהנים ואחד במשנה תורה:

לאסור חלבה. של גמלה:

את הגמל. משמע את הטפל לגמל והיינו חלבו:

Tossefoth non traduit

ורבי שמעון נפקא מאת הגמל. הכא דריש ר''ש את ובפ' קמא דמנחות (דף יא:) גבי לבונה אמר ר''ש את לא דריש וצ''ל את לא דריש לההיא דרשא תדע מדלא מייתי עלה ההיא דשמעון העמסוני כדמייתי הכא וא''ת דמשמע הכא מאן דדריש את אסר קלוט כר''ש ורבי יוסי הגלילי דריש בפ' ארבעה וחמשה (ב''ק מא:) דדריש בעל השור נקי מדמי ולדות ואת להנאת עורו ובפ' בהמה המקשה (חולין דף ע:) שרי קלוט גבי בהמה שמת עוברה ואמר ר' יוסי הגלילי בטמאה טמא בטהורה טהור דכתיב וכל הולך על כפיו מהלכי כפים טמא לך ופריך קלוט במעי קלוטה ליטמא ש''מ פשיטא לי' לר' יוסי בטהורה טהור וי''ל ניחא ליישב מילתיה דר' יוסי אפילו למ''ד קלוט שרי א''נ בראשו ורובו דמי לאמו איירי דמודה ר' שמעון דשרי ויש לדקדק מהכא דהכי הלכתא דלא דרשינן את דקיימא לן כרבנן דשרו קלוט כדמוכח פרק בהמה המקשה (חולין עה:) ד הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר תרתי תמיהי דכירי אינשי ש''מ קלוט שרי ואיכא לאוקמא בראשו ורובו דמי לאמו אם כן נתיר קלוט מהא טעמא ואת יעמיד לאסור חלבו וגמל נשנה מפני שסועה כמו שפן וארנבת כדאמר לקמן וה''נ נימא לר' יוסי הגלילי אבל יש לדקדק מדאמר פרק בנות כותים (נדה דף לז.) נקטינן אין קושי סותר בזיבה ואי משכחת תנא דאמר סותר ר' אליעזר היא והתם (דף לה.) מפרש טעמא דר' אליעזר משום דדריש את ובכתובות פ' הנושא (כתובות דף קג.) דאמר הזהרו בכבוד אמכם וקאמר אשת אב הואי ופריך אשת אב נמי דאורייתא היא את אביך לרבות אשת אביך י''ל ניחא לי' ליישב דברי רבי ככולי עלמא עוד נראה דאין זה ראיה מנדה דמה הוא זקוק לומר אי משכחת תנא דאמר סותר ר' אליעזר היא הא איכא כל הני תנאי דדרשי את:

כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי הָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל ''אֵת'' וָ''אֵת'' שֶׁבַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ''אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא'' פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כָּל ''אֶתִּין'' שֶׁדָּרַשְׁתָּ מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבָּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה.

Traduction

As it is taught in a baraita: Shimon HaAmasoni would interpret each and every occurrence of the word ''et'' in the Torah, deriving additional halakhot with regard to the particular subject matter. Once he reached the verse: ''You shall fear the Lord your God'' (Deuteronomy 6:13), which is written with the added word ''et,'' he withdrew from this method of exposition, as whose fear could be an extension of the fear of God? His students said to him: Our teacher, what will be with all the occurrences of ''et'' that you interpreted until now? Shimon HaAmasoni said to them: Just as I received reward for the exposition, so I receive reward for my withdrawal from using this method of exposition.

Rachi non traduit

פירש. מכל דרשות שדרש דכל אתין באין לרבות וזה אין מה לרבות בו:

Tossefoth non traduit

פירש. וא''ת לוקמא בכבוד אב ואם דמשווה כבודן לכבוד המקום קידושין (דף ל:) ולעבור עליו בשני עשה (כדאמר תפילה ושיחה עשה) י''ל דמשמע ליה דומיא מורא של מקום וזה אי אפשר ורבי עקיבא מרבה תלמידי חכמים דתנן (אבות פ''ד מי''ב) מורא רבך כמורא שמים:

עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: ''אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא'' — לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

Traduction

The word ''et'' in this verse was not explained until Rabbi Akiva came and taught: ''You shall fear the Lord your God''; the word ''et'' in the verse serves to include Torah scholars, i.e., that one is commanded to fear them just as one fears God. In any event, Shimon HaAmasoni no longer derived additional halakhot from ''et.'' The Rabbis follow the conclusion of Shimon HaAmasoni that ''et'' is not expounded.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, טַעְמָא דְרַבָּנַן מִ''גָּמָל'' ''גָּמָל'', וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מֵ''אֶת הַגָּמָל'', הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא חָלָב דִּבְהֵמָה טְמֵאָה שְׁרֵי?

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If that is so, that the reason of the Rabbis for the halakha that a camel’s milk is forbidden is that it is derived from the words ''camel,'' ''camel,'' written twice, and Rabbi Shimon derives it from ''the camel [et hagamal],'' then could it be reasoned that if not for this derivation I would say that milk of a non-kosher animal is permitted?

מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: ''הַטְּמֵאִים'' — לֶאֱסוֹר צִירָן, וְרוֹטְבָן, וְקֵיפֶה שֶׁלָּהֶן?

Traduction

In what way is this case different from that which is taught in a baraita: The Torah states with regard to the prohibition against eating creeping animals: ''These are they that are impure [hateme’im] to you among all the creeping animals'' (Leviticus 11:31). The Sages interpret the letter heh in the term ''that are impure [hateme’im]'' to prohibit their juice that oozes from their body and their gravy that is produced when they are cooked, and sediments of their flesh that congeal at the bottom of the dish when cooked. Evidently, any liquid that emerges from a non-kosher animal is forbidden.

Rachi non traduit

הטמאים. אלה הטמאים לכם בכל השרץ ה''א יתירא:

לאסור צירן. שומן הדג:

קיפה. ריסוקי בשר וקפלוטות שבשולי קדירה:

Tossefoth non traduit

הטמאים לאסור צירן ורוטבן. אי מהטמאים דריש קשה דבהעור והרוטב (חולין קכב:) מוקמינן ליה לעורו כבשרו ובת''כ לא דריש ליה גבי שרצים אלא גבי בהמה טמאה דכתי' טמאים הם לכם ומיהו ע''כ מהטמאים דשרצים דריש כדמוכח פ' העור והרוטב (חולין קכ. ושבשמעתין דהמחה חלב וגמעו דמייתי על הך דרשא דהטמאים ופריך לכתוב רחמנא בשרצים וליתו הנך וליגמרו מיניה משמע דמינה דריש וצ''ל דמה''א יתירא דהטמא דריש עורות שלהם כבשרם שלהן תדע דגבי בהמה דכתב טמא ולא כתב הטמא דריש בת''כ לאסור צירן ורוטבן ומיהו אכתי דריש מן הטמאים פרק העור והרוטב (חולין קכו:) לר ביצת השרץ ולשם פ''ה ה' יתירא נדרשת לאסור צירו ורוטבו ולעורו כבשרו ולביצת השרץ:

לאסור צירן ורוטבן. משמע הכא דציר דאורייתא מדפריך מינה מאי שנא חלב מציר ש''מ דרשה גמורה היא ובפרק העור והרוטב (חולין קכ.) נאמר צריכי וקשה דבפרק אין מעמידין (ע''ז מ.) גבי דג טמא מפליג בין מטבל בצירו לגופו ופרק גיד הנשה (חולין צט:) א''ר יהודה ציר דגים רביעית בסאתים ופריך והא א''ר יהודה מין במינו לא בטיל שאני ציר דזיעה בעלמא הוא משמע שהוא מדרבנן וי''ל ציר דגים דרבנן ציר שרצים דאורייתא ואע''ג דבתורת כהנים נמי דרשי' שקץ הוא לכם גבי דגים אסמכתא בעלמא הוא וא''ת בפרק כל הבשר (חולין קיב:) גבי רב מרי דאמלח בשר שחוטה בהדי טריפה ואסר ליה רבא מהטמאים ופריך ליה מדג טהור שמלחו עם דג טמא היכי פריך מדג לבשר וי''ל דקים ליה דאסור ציר מדרבנן ובמס' תרומות (פ''י מ''ח) נמי תנן ובפ' גיד הנשה (חולין צט:) מייתי לה דג טמא צירו אסור ש''מ הא דשרינן לה משום דלא בלעו ומה שכתוב בספרים ש''מ ציר מותר לא גרס ליה וקצת תימה כיון דצריך קרא בשרץ ובבהמה טמאה ודגים דליכא קרא לא אסר מדאורייתא היכי מייתי רבא ראיה התם מהטמאים לאסור ציר טריפה:

רוטב וקיפה שלהן. וא''ת תיפוק לי' ממשרת ליתן טעם כעיקר מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה פסחים (ד' מד.) י''ל עיקר קרא לצירן ואורחא דהש''ס בהכי והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ועיקר קרא לזקן ואינו לפי כבודו (ב''מ ד' ל ברכות ד' יט:) ובפ''ק דחגיגה (דף ד.) נמי אמר רגלים פרט לבעלי קבין ואמר פרט לחגר וסומא ולא עיקר קרא לבעלי קבין דמפעמים דריש ליה התם. ומיהו כאן אין צריך לומר כך דאיצטריך לרוטב וקיפה לאשמועי' דהוי כממש אם המחה השרץ דהוי כשתיה ואינו בכלל אכילה ואכילה כתיב בהון קמ''ל בכלל אכילתו והתם (חולין קכ.) מייתי לה גבי המחה חלב חמץ ונבלת עוף טהור וגמעו מיהו קשה דמשמע הכא דאיצטריך לציר לאשמועינן דחשיב כגוף השרץ דפריך מינה אחלב דיתסר כמו ציר וצ''ל דשקולים הן ומיהו מציר לחודיה לא הוה שמעינן דליהוי שתיה כאכילה דהוה מצי לאוקמא כשהקפהו ואכלו:

קיפה שלהן. בפ' העור והרוטב (חולין קכ.) אמר מאי קיפה פרמא ופריך הוא עצמו לטמא טומאת אוכלים אלא מאי קיפה תבלין אבל הכא יכול לקרות בין פרמא בין תבלין דלא אתא לאשמועינן אלא שתיהן כאכילה וכן משמע בפ''ה שפירש רסוקי בשר וקפלוט שבשולי קדירה:

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל דִּבְהֵמָה טְהוֹרָה נָמֵי חִידּוּשׁ הוּא, דְּאָמַר מַר: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, וְכֵיוָן דְּחִידּוּשׁ הוּא — בִּבְהֵמָה טְמֵאָה נָמֵי לִישְׁתְּרֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

Rav Ashi responded: The additional exposition to derive that camel’s milk is forbidden was necessary, because it might enter your mind to say it may be permitted, since the permissibility of consumption of the milk of a kosher animal is also a novelty. The milk originates from the blood, which is forbidden for consumption, as the Master said that the reason a nursing woman does not experience menstruation is because the blood is spoiled and becomes milk. Since it is a novelty that the Torah permits milk despite its origins, it might enter your mind to say that with regard to a non-kosher animal it should also be permitted. Therefore, the verse teaches us that it is forbidden.

Rachi non traduit

דאמר מר. במסכת נדה (דף ט.) דם נדות נעכר מחמת הלידה ונעשה חלב הלכך חידוש הוא דמעיקרא הוה דם והאוכלו בכרת והשתא מישתרי:

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵיבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִין הֵימֶנָּה וְאֵין נַפְשָׁהּ חוֹזֶרֶת עָלֶיהָ עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

The Gemara challenges: This works out well according to the one who says that a nursing woman does not menstruate because the blood is spoiled and becomes milk. But according to the one who says that the milk does not originate from blood, but rather the reason she does not menstruate is because her limbs become disjointed and her soul, i.e., her health, does not return to her until twenty-four months later, what is there to say? Why does the Torah employ a verse to render forbidden the milk of a non-kosher animal?

Rachi non traduit

אבריה מתפרקין. מחמת הלידה:

ואין נפשה. אין דמה חוזר עליה עד עשרים וארבעה חדש ולפיכך מניקה אינה רואה דם נדה ולאו משום דדם נעשה חלב. והשתא כיון דלאו מחמת דם קאתי לאו חידוש הוא:

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְלֵיכָּא מִידֵּי דְּאָתֵי מֵחַי וְשַׁרְיֵיהּ רַחֲמָנָא, וְהַאי חָלָב כִּי אֵבֶר מִן הַחַי הוּא, וּשְׁרֵי, וְהִילְכָּךְ אֲפִילּוּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה לִישְׁתְּרֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers: It was necessary, because it might enter your mind to say it may be permitted; since generally speaking there is nothing that comes from a living animal that the Merciful One permits, and yet this milk of a kosher animal is similar to a limb severed from the living and is nevertheless permitted, the permissibility of milk is a novelty of the Torah. And consequently it might enter your mind to say that even the milk of a non-kosher animalshould be permitted in line with that novelty. Therefore, the verse teaches us that it is forbidden.

וְחָלָב דִּבְהֵמָה טְהוֹרָה מְנָלַן דִּשְׁרֵי? אִילֵימָא מִדַּאֲסַר רַחֲמָנָא ''בָּשָׂר בְּחָלָב'', הָא לְחוּדֵיהּ שְׁרֵי, וְאֵימָא: חָלָב לְחוּדֵיהּ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, בָּשָׂר בְּחָלָב — בַּהֲנָאָה נָמֵי אָסוּר!

Traduction

§ The Gemara asks: And from where do we derive that the milk of a kosher animal is in fact permitted? If we say that it is derived from the fact that the Merciful One prohibits eating meat that was cooked in milk, indicating that milk by itself is permitted, one can reject this proof and say that milk alone is forbidden only for consumption but permitted with regard to deriving benefit from it. By contrast, meat that was cooked in milk is forbidden with regard to deriving benefit from it as well.

וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּשָׁרֵי בַּהֲנָאָה, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְמִילְקֵי עַל בִּישּׁוּלֵיהּ!

Traduction

And according to Rabbi Shimon, who deems meat that was cooked in milk permitted with regard to deriving benefit from it, you find a reason for the Torah to mention the prohibition of meat and milk together, even if milk alone is forbidden as well, and that is in order to render one liable to receive lashes for cooking them together, which would not apply to cooking milk alone.

Rachi non traduit

ולר''ש נמי דשרי בהנאה. לקמן בפירקין (בכורות דף י.) ר''ש אומר כו' משכחת לה דאיצטריך למיכתב בשר בחלב ואע''ג דחלב גרידא אסור נמי איצטריך למיכתב ביה ללקות על בישולו:

אֶלָּא מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא דְּבִפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, ''תִּזְבַּח'' — וְלֹא גִּיזָּה, ''בָּשָׂר'' — וְלֹא חָלָב, הָא דְּחוּלִּין שְׁרֵי.

Traduction

Rather, one can prove that milk is permitted for consumption since the Merciful One revealed that with regard to disqualified consecrated animals that were redeemed: ''You may slaughter and eat meat'' (Deuteronomy 12:15). This verse is interpreted in the following manner: ''You may slaughter,'' but you may not use its wool from shearing. You may eat its ''meat,'' but you may not consume its milk. It can be inferred from here that milk of non-sacred kosher animals is permitted.

Rachi non traduit

תזבח. רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר. בפסולי המוקדשין לאחר פדיונן הכתוב מדבר:

וְאֵימָא: דְּחוּלִּין אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁרֵי בַּהֲנָאָה, דְּקָדָשִׁים בַּהֲנָאָה נָמֵי אָסוּר!

Traduction

The Gemara rejects this proof: But one could say the distinction between non-sacred milk and milk from sacrificial animals is not with regard to the permissibility of consumption. Rather, milk of non-sacred animals is forbidden for consumption but is permitted with regard to deriving benefit from it, but the milk of sacrificial animals is forbidden with regard to deriving benefit as well.

אֶלָּא, מִדִּכְתִיב: ''וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ''.

Traduction

Rather, proof may be brought that milk is permitted from the fact that it is written: ''And there will be goats’ milk enough for your food, for the food of your household, and maintenance for your maidens'' (Proverbs 27:27). According to the verse, goats’ milk serves as food, and therefore must be kosher.

וְדִילְמָא לִסְחוֹרָה? אֶלָּא מִדִּכְתִיב ''וְאֵת עֲשֶׂרֶת חֲרִיצֵי הֶחָלָב''.

Traduction

The Gemara rejects the proof: But perhaps the verse is referring to selling the milk as merchandise and using the money to buy food, and not to consuming the milk itself. Rather, proof may be brought from the fact that it is written with regard to Jesse’s instructions to his son David upon sending him with provisions for his brothers, who were at war against the Philistines: ''And these ten cheeses you shall bring to the captain of their thousand'' (I Samuel 17:18), which indicates they ate dairy products.

Rachi non traduit

חריצי. גבינים וקא''ל ישי לדוד שיוליכם במלחמה לשר האלף:

וְדִלְמָא לִסְחוֹרָה? אַטּוּ דַּרְכָּהּ שֶׁל מִלְחָמָה לִסְחוֹרָה?!

Traduction

The Gemara rejects this proof as well: But perhaps this verse too means the captain can sell the cheese as merchandise. The Gemara responds: Is that to say that it is the norm during war to engage in commerce? Clearly the cheese was meant for consumption, which proves it is permitted to eat dairy products.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ''אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'', וְאִי לָא דִּשְׁרֵי, מִשְׁתַּבַּח לַן קְרָא בְּמִידֵּי דְּלָא חֲזֵי? וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ''לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב''.

Traduction

And if you wish, say instead that proof may be brought from here: The Torah praises Eretz Yisrael as: ''A land flowing with milk and honey'' (Exodus 3:17), and if milk was not permitted, would the verse praise the land to us with an item that is not suitable for consumption? And if you wish, say instead a proof from here: ''Come, buy, and eat; and come, buy wine and milk without money and without price'' (Isaiah 55:1).

Rachi non traduit

יין וחלב. וכתיב לעיל מיניה לכו שברו ואכלו:

אֶלָּא מֵעַתָּה, ''שָׁפָן'' ''שָׁפָן'', ''אַרְנֶבֶת'' ''אַרְנֶבֶת'', ''חֲזִיר'' ''חֲזִיר'', לְהָנֵי הוּא דְּאָתוּ?

Traduction

§ The Gemara returns to the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, who interpret the repetition of the word ''camel'' as indicating the prohibitions against eating a camel born from a cow and consuming its milk, respectively, and asks: But if that is so, that the repetition indicates these halakhot, then with regard to the words: ''Hare,'' ''hare,'' ''rock badger,'' ''rock badger,'' ''swine,'' ''swine'' (see Leviticus 11:5–7; Deuteronomy 14:7–8), which are all mentioned twice as being forbidden, do these words come to teach these halakhot as well?

Rachi non traduit

אלא מעתה. בין לרבנן בין לר' שמעון דדרשי לעיל גמל גמל שפן שפן מאי דריש ביה:

אֶלָּא לְכִדְתַנְיָא: לָמָּה נִשְׁנוּ בַּבְּהֵמָה — מִפְּנֵי ''הַשְּׁסוּעָה'', וּבָעוֹפוֹת — מִפְּנֵי ''הָרָאָה''.

Traduction

The Gemara explains: They are necessary only for that which is taught in a baraita: Why were all of the non-kosher animals and birds repeated in Deuteronomy (14:7–20), after having been mentioned already in Leviticus (11:10–20)? With regard to the animals, it is because of the shesua (see Deuteronomy 14:7), an animal with two backs and two spines, which is not mentioned in Leviticus, and with regard to the birds, it is because of the ra’a (see Deuteronomy 14:13).

Rachi non traduit

למה נשנו בבהמה. טמאים וטהורים:

מפני השסועה. בריה שיש לה שני גבין ושני שדראות ולא נאמר בתורת כהנים:

''גָּמָל'' ''גָּמָל'' נָמֵי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִידְרָשׁ דָּרְשִׁינַן.

Traduction

The Gemara challenges: If so, then the double reference of ''camel,'' ''camel,'' also comes for this purpose of teaching about the shesua, and not to teach a separate halakha about the camel. The Gemara explains: Nevertheless, anywhere that it is possible to interpret the verse as teaching an additional halakha, we interpret it in that manner. Only where there is no possibility of such an interpretation is the concept of repeating the passage merely to introduce one additional detail invoked.

תָּנוּ רַבָּנַן: רָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז, וְעֵז שֶׁיָּלְדָה מִין רָחֵל — פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִים — חַיֶּיבֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ דּוֹמֶה לְאִמּוֹ.

Traduction

§ The Gemara discusses an additional source that cites the opinion of Rabbi Shimon: The Sages taught in a baraita that in the case of a ewe that gave birth to a goat of sorts and a goat that gave birth to a ewe of sorts, in each case the mother is exempt from its offspring being counted a firstborn. And if it has some of the characteristics of its mother, the mother is obligated, i.e., subject to accounting its offspring a firstborn. Rabbi Shimon says: The offspring does not have firstborn status unless its head and the majority of its body are similar to the appearance of its mother.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: לַאֲכִילָה, מִי בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ, אוֹ לָא?

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: With regard to the permissibility of eating a non-kosher animal that was born to a kosher animal, does Rabbi Shimon require its head and most of its body to resemble its mother, or not, and possessing some of the characteristics of its mother suffices?

Rachi non traduit

לאכילה. כגון פרה שילדה מין סוס דקאסר רבי שמעון כדקתני גמל גמל שני פעמים:

מי בעי רבי שמעון. דלא מישתרי באכילה במקצת סימנין עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו או לא:

לְעִנְיַן בְּכוֹרָה, כְּתִיב: ''אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר'', עַד שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר. אֲבָל לַאֲכִילָה, גָּמָל הוּא דְּאָמַר רַחֲמָנָא דַּאֲסִיר, הָא

Traduction

The Gemara explains: With regard to the halakha of firstborn status, it is written: ''But the firstborn of an ox'' (Numbers 18:17), which indicates that it does not have firstborn status unless it is an ox and its firstborn is an ox. If its head and most of its body do not resemble an ox, it does not have firstborn status according to Rabbi Shimon. But with regard to consumption, where Rabbi Shimon holds a camel born to a kosher animal is forbidden, perhaps it is only an ordinary-looking camel that the Merciful One states is forbidden, but if